התיישבות בשטחים

התיישבות בשטחים – תשובה בכנסת

  • לא מתוך רצון לספח
  • לא מתוך טעמים אידיאולוגיים או תיאולוגיים
  • עמדותיה של ארה"ב – מוטעות
  • קרית ארבע
  • אלון מורה – וקדום

הצעתו ודבריו של חבר הכנסת יצחק שמיר יוצאים מתוך הנחה מוטעית, מוטעית לחלוטין, כאילו ההתבטאות האמריקאנית מהווה התערבות, כביכול, בהחלטות ממשלת ישראל. אין זה סוד כי נושא ההתיישבות בשטחים המוחזרים מהווה את אחד הנושאים השנויים במחלוקת בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות-הברית. הוויכוח בינינו לבין ממשלת ארצות-הברית בעניין זה קיים זה שנים, והוא ויכוח לגיטימי בין שתי מדינות ריבוניות. אנו מודעים, כמובן, היטב לעמדתה של ממשלת ארצות-הברית, המסתייגת, אם לא מתנגדת, להקמת ישובים ישראליים מעבר לקו הירוק. למדה אמריקאנית זו ניתן מפעם לפעם גם ביטוי פומבי במרוצת השנים האחרונות. מבחינה זו אין כל חידוש בהתבטאויות שחבר הכנסת שמיר התייחס אליהן. אני מצטער על התבטאויות אלה וסבור שלכל המועט אין הן מועילות. הייתי מעדיף שלא תהיינה. אבל אי-אפשר לומר עליהן כי הן חדשות או מחדשות. מכל מקום העובדה היא כי לא נמנענו בעבר מלאחד את ירושלים ולבנות שכונות בתוכה ומסביב לה, ומלהקים כמה וכמה עשרות ישובים עבריים ברצועות האסטרטגיות שמעבר לקו הירוק, וכפי שמעידה החלטתה של הממשלה מיום 9 במאי 1976 – גם לא נימנע מלעשות כן בעתיד. ואינני מצטער על שום ישוב שהקימונו, לרבות קריית-ארבע שהוקמה כדין. על-פי החלטת הממשלה, ולא בכדי נקבע מיקומה ממזרח לחברון, כאשר פניה להתרחבות לעבר מדבר יהודה, שהוא חיוני מאד מבחינה בטחונית (…)

אמרתי במליאת הכנסת עוד לפני כשלושה שבועות, ב-31 במארס השנה, לאמור: "ישראל מבצעת את מדיניות ההתיישבות בשטחים המוחזקים לא מתוך רצון לספח שטחים בתור שכאלה, לא מתוך טעמים אידיאולוגיים או תיאולוגיים, אלא מתוך אינטרסים אסטרטגיים-בטחוניים מובהקים. מדיניות סלקטיבית זו, הגורסת לא רק היכן דרוש להתיישב אלא גם היכן יש להימנע מלהקים ישובים, היא אינטרס חיוני של ישראל והיא תוסיף להיקבע על-ידינו על-פי שיקול דעתנו". עמדותיה של ארצות-הברית בנושא זה הן מוטעות לדעתנו, ומנוגדות לעמדותינו. נוסיף להתווכח עליהן כל אימת שהן תופענה ונמשיך לפעול למען לא תופענה. אך אינני רואה מקום לכל הטיעון המודגש של בעל ההצעה על "התערבות", כביכול, בהחלטות ממשלת ישראל או "איום", כביכול, על חופש החלטתה. העובדות מוכיחות כי זהו טיעון נטול ממש. די בצרות שיש בעמדות האמריקאניות, אין צורך להוסיף עליהן, לפחות לא לפי שעה.

לוויכוח הציבורי בנושא השתרבבה, לצערי, פרשת ההתמקמות של גרעין "אלון מורה" בקדום, וחבר הכנסת יצחק שמיר הזכיר אותה. בעניין זה היתה החלטת הממשלה מלפני 10 ימים ברורה וחד משמעית. ואין לה שום קשר עם עמדתה של ממשלת ארצות-הברית, שהסתייגה בצורות שונות מחלקים אחרים של אותה החלטת ממשלה. אני מצטט רק את הקטע הרלוואנטי לנושא זה בהחלטה: "לא יוקם ישוב בקדום. במועד קרוב שייקבע על-ידי הממשלה יעבור הגרעין מקדום למקום התיישבות של קבע שיוצא לו במסגרת תכניתה המאושרת של הממשלה". הובהר באורח מוסמך כי מדובר בשבועות אחדים. החלטתה של הממשלה לא נתקבלה, כאמור, ואף לא הושפעה על-ידי איזו שהיא "התערבות", כביכול, מבחוץ – לא היו כאלה, וגם אילו היו לא היו משבשות את שיקוליה העצמאיים של הממשלה. יש צורך לשקול עניינים מדיניים ובטחוניים כאלה בלי השפעה אמוציונאלית, אלא אך ורק על-פי שיקול דעת קר ולעתים אכזרי. ההחלטה מעוגנת כל כולה במדיניותה הריבונית ובשיקוליה המדיניים-בטחוניים של ממשלת ישראל, ובתור שכזו היא תבוצע כרוחה וכלשונה.

אני רוצה מאוד להאמין כי חברי גרעין "אלון מורה" יקבלו עליהם את דין הממשלה, אפילו אם לדעתם היא נובעת ממדיניות שהם מתנגדים לה. שמורה להם, כמו לכל גוף או איש אחר, מלוא הזכות להיאבק על דעותיהם או על המדיניות הנראית להם בכל הדרכים הדמוקרטיות החוקיות הפתוחות לפניהם. אם יקבלו רוב למדיניותם, יקימו ממשלה שתנסה לבצע מדיניות זאת, אפילו אם היא נראית בעיני מוטעית והרת אסון. אבל אין לגרעין "אלון מורה", כשם שאין לשום גוף או איש אחר, שום זכות, שום צל של זכות, להפר את הכרעתה של הממשלה הנבחרת במדינה. הממשלה, כמו כל ממשלה דמוקרטית הראויה לשמה, לא תוכל להשלים עם מעשה כזה.

אינני רוצה שתהיה כאן טעות. ייתכן שבבוא העת לשרטט את גבולות הבטחון נימצא בוויכוח עם מיטב הידידים שלנו, לא על עצם הצורך בקביעת גבול בטוח, אלא על הגדרתו. אולם לשם כך עלינו לחתור לכך שיהיו לנו ידידים בעולם, אשר יגלו הבנה לצרכי הבטחון של ישראל. לכן הסטריה מלחמתית ונאומים קיצוניים אין בהם כדי לקרב ידידים, אין בהם כדי לרכוש הבנה. יש בהם כדי להגביר את בדידותנו ואת תלותנו בעולם הזה, אשר תואר בצבעים נכונים על-ידי חבר-הכנסת

תשובת שר החוץ להצעה לסדר היום של ח"כ יצחק שמיר, במליאת הכנסת.

מאמרים נוספים:

אתיקה בפוליטיקה

פוליטיקה עוסקת בדיני נפשות, אומות ומדינות. היא מכריעה בסוגיות שלום ומלחמה, ומשפיעה על רווחה כלכלית ומעצבת את חינוך הדור, המוסר…

כשישוב המערך לשלטון: קווים למדיניות כלכלית וחברתית

המערך עומד לשוב אל הגה האחריות הממלכתית בשעה שהנתונים הכלכליים והחברתיים, נוסף על המציאות המדינית, מעוררים דאגה חמורה ומבשרים סכנות…

גבולות בני הגנה

דברי אלון בערב מפקד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה. א אי-אפשר למצות את הסכסוך הערבי-ישראלי לעומקו, קל-וחומר להעלות הצעות לפתרונו, מבלי…

התיישבות בשטחים

התיישבות בשטחים – תשובה בכנסת לא מתוך רצון לספחלא מתוך טעמים אידיאולוגיים או תיאולוגייםעמדותיה של ארה"ב – מוטעותקרית ארבעאלון מורה…

הזהות העצמית של הערבים הפלסטינים

ראוי להזכיר בסיפוק, כי זו הפעם הראשונה בתולדות מפלגתנו שבמצעה מופיעה סוף-סוף ההכרה – ואני מצטט מתוך המסמך – "הזהות…

השטחים, שילוב הכלכלות, ולא מיזוגן

(מתוך "בדבר ההחלטה לא להחליט", 4.8.1969) אני מזהיר את עצמנו מפני צעדים כלכליים פזיזים בנושא זה. די אם אזכיר לכם…

לאופיו של הפלמ"ח

הרצאה בסמינר לשליחים של הקיבוץ המאוחד, 29.5.45, חודשים מספר לפני שמונה למפקד הפלמ"ח. טיפוח היחיד: כחלק עצמאי של הכלל "מעולם…
דילוג לתוכן