כתבים

מאמריו :

מכוח הזכות

כבר קבע מי שקבע, שהגיע הזמן להכיר באורח ראציונלי בקיומם של גורמים לא-ראציונליים בחיים.

כלים שלובים

בראשית היה החזון, החלום.  ואכן, על-פי כל אמת מידה של תנועת תחיה לאומית חברתית-תרבותית, ישראל היא חלום שהתגשם. אלא שתוך…

אתיקה בפוליטיקה

פוליטיקה עוסקת בדיני נפשות, אומות ומדינות. היא מכריעה בסוגיות שלום ומלחמה, ומשפיעה על רווחה כלכלית ומעצבת את חינוך הדור, המוסר…

כשישוב המערך לשלטון: קווים למדיניות כלכלית וחברתית

המערך עומד לשוב אל הגה האחריות הממלכתית בשעה שהנתונים הכלכליים והחברתיים, נוסף על המציאות המדינית, מעוררים דאגה חמורה ומבשרים סכנות…

גבולות בני הגנה

דברי אלון בערב מפקד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה. א אי-אפשר למצות את הסכסוך הערבי-ישראלי לעומקו, קל-וחומר להעלות הצעות לפתרונו, מבלי…

התיישבות בשטחים

התיישבות בשטחים – תשובה בכנסת לא מתוך רצון לספחלא מתוך טעמים אידיאולוגיים או תיאולוגייםעמדותיה של ארה"ב – מוטעותקרית ארבעאלון מורה…

הזהות העצמית של הערבים הפלסטינים

ראוי להזכיר בסיפוק, כי זו הפעם הראשונה בתולדות מפלגתנו שבמצעה מופיעה סוף-סוף ההכרה – ואני מצטט מתוך המסמך – "הזהות…

השטחים, שילוב הכלכלות, ולא מיזוגן

(מתוך "בדבר ההחלטה לא להחליט", 4.8.1969) אני מזהיר את עצמנו מפני צעדים כלכליים פזיזים בנושא זה. די אם אזכיר לכם…

לאופיו של הפלמ"ח

הרצאה בסמינר לשליחים של הקיבוץ המאוחד, 29.5.45, חודשים מספר לפני שמונה למפקד הפלמ"ח. טיפוח היחיד: כחלק עצמאי של הכלל "מעולם…

ציטוטים נבחרים:

עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל – ועתידו לוטה בערפל

רכוש אין לי, הון אין לי, הנכס הגדול שיש לי הם חברי

הזדהותי עם הגליל ועם ביתי בגליל-חבל מולדתי – לא היתה פרי חינוך מכוון לאבי ומורי, היא באה לי כבדרך הטבע. חשתי עצמי כמי שמעודו לא גלה מהארץ, שורשי היו כאן באדמתו הסלעית של הגליל

הודות לבסיסי הרוח זכה עמנו באותה ממשות פשוטה ויומיומית שאדם מכנה אותו בשם בית ואומה בשם עם

אני מאמין בשוויון ערך האדם, ולכן בחרתי מרצוני לחיות בקיבוץ

היחס אל הערבי כיחיד ואל הערבי כקולקטיב הוא מן המבחנים ההומניים הראשיים שבו עומדת החברה הישראלית

החינוך הוא מבוא לעולם התרבות הלאומית והאנושית

יש חשיבות עליונה לפיתוח מחשבתו האוטונומית של האדם ולטיפוח כושרו היצירתי וההגותי

מי שמחליף את הכורח הטראגי להתגונן בשמחה להילחם הופך את כל משמעות המערכה שלנו על פיה

לפי עומק מעורבותו של אדם במעשה – עומק משמעותו של המעשה בעיניו

כל אשר הושג בארץ הזאת – בעבודה עצמית ובהקרבה עצמית הושג

ציונות היא גאולתה של אומה עתיקה מגורל טראגי וגאולתה של ארץ מעזובה בת דורות

ההתיישבות שהיתה הכתף של הרחבה עליה נישא מפעל השחרור, מהווה מציאות חיים נושמת מתפתחת ויוצרת, יום יום ושעה שעה

אני מאמין בכח המניע של רוח האדם ובנחישות רצונו

עלינו להיכון למלחמה כאילו היא בלתי נמנעת ולחתור לשלום כאילו הוא בהישג יד

כל המבקש לחנך אדם ככל האפשר… חייב לשאוף לרציונליזאציה מרבית של ההגנה העצמית… לראות בשרות הצבאי את תפקידו הפונקציונלי כהכרח שלא יגונה ולא כאידיאל לעצמו

כל חיינו בארץ הזו הם עדות נחרצה לכך שלא שכחנו דבר, אך למדנו הרבה

אם אני גורס פשרה טיריטוריאלית אין זה משום העדרן של זכויות היסטוריות, אלא למרות זכויות אלה, למען מטרה היסטורית לא פחות חשובה – השלום

מפגשנו זה שהפך למסורת ברוכה, מסמל את מציאות חיינו. ההיסטוריה קבעה שיהודים וערבים יחיו זה בצד זה וזה עם זה, עד עולם. תמיד תהיה ישראל גובלת עם מדינות ערביות עצמאיות לאורך כל גבולותיה. תמיד יחיו במדינת ישראל העצמאית יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, כאזרחים שווי זכויות. וכדי שכולנו, אזרחי מדינות האזור – נהנה מחיים של טעם, משגשוג כלכלי, חברתי ותרבותי, עלינו ללמוד לחיות בדו קיום, בשלום, בהבנה הדדית ובשיתוף פעולה יוצר

דילוג לתוכן