השביל ממוקם לאורך הכנרת, מצידו הצפוני של בית אלון. לאחר סערת אירועי אוקטובר 2000 החליט בית יגאל אלון לחדש את "מפגשי האביב" כחלק מן המאמץ לחיזוק הריקמה המשותפת בארץ בין יהודים לערבים. בשנת 2003 פוסלו 10 פסלים, אשר חלקם בשביל זה. היצירות מהוות מקום מפגש והפרייה אומנותית תרבותית בין היוצרים השונים.
יחיאל שמי, הברות גינוסר, 1986
יחיאל שמי, (1922 -2003) על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 1986. "הברות" היא סדרת פסלים מופשטים שיצר במהלך שנות ה-80 וה-90. סדרת הפסלים, השייכת לתקופת יצירתו המאוחרת של שמי, מתאפיינת בשימוש במשטחי ברזל ועץ חשופים, בחיבורים בין יחידות שונות ובהדגשת אמצעי החיבור של היחידות השונות. הברזל מסמל עוצמה ואילו העץ מסמל רכות. לפי שמי, הפסל מסמל עבורו את יגאל אלון.
אורנה לוצקי, "זית", 1998, ברזל ופרספקס בחיתוך לייזר
סביב עץ הזית כסמל לאומי מתנהל מעין "משפט שלמה" מתמשך בחברה הישראלית והפלשתינית, כאשר כל צד טוען לבעלות סמלית על העץ תוך ניסיון לערער על הלגיטימיות של הצד שכנגד לאחוז בו. אורנה לוצקי מנסה לתת ביצירתה מקום לדעה על "בעלות משותפת" סמלית על עץ הזית, המכירה בזכויותיו של ה"אחר", יהא אשר יהא. אורנה לוצקי, אמנית פלסטית, פסלת וצלמת, ילידת ירושלים, חיה ועובדת במושב בית-עובד.
שדרת העצים
בעקבות גילוי הסירה בת ה 2000 שנה והעברתה לחדר מיוחד בבית יגאל אלון, הוזמנה מומחית לעצים אשר זיהתה את 12 סוגי העצים מהם מורכבת הסירה. גוף הסירה עשוי בעיקר מארז הלבנון ומאלון, ובתיקונים שנעשו במשך השנים כלולים גם העצים: אורן, חרוב, כליל החורש, דולב, שקמה, ערבה, עוזרר, שיזף, ער אציל ואלה אטלנטית. העצים שמהם עשויה הסירה ניצבים בקצה המערבי של רחבת הכניסה, האמן אשר הופקד על השדרה – יובי לופן – בחר לקשט את השדרה באבני בזלת אשר אופייניות לאזור זה.