הספר מתמקד בדמותו של האלוף יגאל אלון, בן המושבה כפר תבור, שהפך למפקד הצבאי הבולט ביותר במלחמת העצמאות. כמו מפקדים רבים בתקופתו, אלון לא עבר הכשרה צבאית מסודרת מעבר לקורס מפקדי מחלקות של "ההגנה", ולמרות זאת הצליח בכשרונו הטבעי ובניסיון הקרבי שצבר להגיע לצמרת הפיקוד בצה"ל כמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות.

האלוף יגאל אלון ניחן בכישרון הנדיר של אמנות המצביאות, המקנה תוקף לקביעת מחבר הספר שלפיה בתולדות מלחמות ישראל הוא היה מפקד השדה הגדול מכולם.