ביוגרפיה

הודות לבסיסי הרוח זכה עמנו באותה ממשות פשוטה ויומיומית שאדם מכנה אותו בשם בית ואומה בשם עם".

10.10.1918
יגאל אלון (פייקוביץ) ז"ל
נולד י"ח בתשרי תרע"ט, 10.10.1918 בכפר תבור (מסחה), להוריו חיה וראובן פייקוביץ, שהיו מאנשי ראש פינה וממייסדי כפר תבור. מילדותו עבד יגאל, במשק של אביו והיה ער לבעיות שמירה ובטחון של המושבה. שני יסודות אלה, של עבודה ובטחון הטביעו חותם עמוק על כל חייו.
10.10.1918
שנים 1933- 1937
למד במחזור הראשון של בית הספר החקלאי "כדורי". בסיום הלימודים ב- 1937 הצטרף לגרעין שהקים את קיבוץ גנוסר.
שנים 1933- 1937
שנת 1938
ימי מאורעות 1936- 1939 ועליית יישובי חומה ומגדל שימש יחד עם משה דיין, בפיקודו של יצחק שדה כמפקדי כוח הביטחון למתיישבים שעלו לחניתה.
שנת 1938
1939
היה מפקד קורס מ"כים של ההגנה בג'וערה והדריך בקורס מ"מ ביבנאל, באותה שנה נשא את רות לאישה.
1939
שנים 1941-1947
שנת 1941 עם הקמת הפלמ"ח, מונה יגאל כמפקד פלוגה א'. פיקד על יחידת סיור שהורתה את הדרך לסוריה ממטולה ומרג'-עיון, כעזרה לצבא הבריטי שתקף את סוריה ולבנון. בשנת 1942 הקים את יחידת ה"מסתרעבים" של הפלמ"ח והיה מפקדה. בשנת 1943 התמנה כסגן מפקד הפלמ"ח, ולקח חלק בהעפלת יהודים מעיראק, סוריה ולבנון. בשנים 1945- 1947 כיהן כמפקד הפלמ"ח ובתקופת ה"מרי" עמד בראש המאבק נגד הבריטים.
שנים 1941-1947
שנים 1948-1949
בשנת 1948, בראשית מלחמת העצמאות, ייסד את חטיבת יפתח של הפלמ"ח והיה מפקדה הראשון, ומפקד מבצע "יפתח"לשחרור הגליל המזרחי. לאחר מכן פיקד על מבצע "דני". גייס לפלמ"ח – ליחידה המיוחדת פלה"ב את השבט הבדואי ערב אל-היב תושבי הכפר טובא. מאוגוסט 1948עם הקמת צה"ל מונה לאלוף פיקוד דרום, ופיקד על כיבוש כל הדרום והנגב עד אילת. בשנת 1949 השתחרר מצה"ל וחזר לביתו – לגנוסר.
שנים 1948-1949
שנים 1951-1954
בשנת 1951 יצא לאנגליה לאוקספורד ללימודי הסטוריה, פילוסופיה, כלכלה ואסטרטגיה צבאית. בשנת 1954 נבחר לכנסת מטעם מפלגת "אחדות העבודה", היה מראשי ה"קיבוץ המאוחד". בשנת 1954 ייסד את "מפגשי האביב": מדי שנה ועד פטירתו אירח יגאל בחורשת גנוסר מפגש יהודי – ערבי. במפגשים הללו ביטא את גישתו המיוחדת ויחסו לערביי הגליל.
שנים 1951-1954
שנים 1961 – 1967
בשנים 1961 – 1967 כיהן כשר העבודה. ביולי 1967 מגיש את "תוכנית אלון" שהציעה פתרון פוליטי לסכסוך עם הערבים. התוכנית לא אושרה רשמית כמדיניות הממשלה, אך עד שנת 1977 שימשה בפועל כקו מנחה.
שנים 1961 – 1967
שנים 1967 – 1969
בשנים 1967 – 1969 שר הקליטה וסגן ראש הממשלה.
שנים 1967 – 1969
שנים 1969 – 1974
בשנים 1969 – 1974 שר החינוך וסגן ראש הממשלה.
שנים 1969 – 1974
שנים 1974 – 1977
בשנים 1974 – 1977 שר החוץ וסגן ראש הממשלה. ב-1973 במלחמת יום הכיפורים היה שותף עם ראש הממשלה גולדה מאיר בכל ההכרעות הבטחוניות והמדיניות. בשנת 1977 עם ה"מהפך" בממשלה המשיך כחבר כנסת באופוזיציה, היה יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית, ופעל למען איחוד התנועה הקיבוצית.
שנים 1974 – 1977
י"ב באדר תש"מ ב – 29.2.1980
נפטר מהתקף לב בעיצומו של מאבק על ראשות מפלגת העבודה.
בעלון גנוסר נכתב: "איש נעים הליכות, חבר טוב, בר-פלוגתא הוגן גם בלהט הויכוח, רחב דעת ובר-ידע, תיאורטיקן ואיש מעשה, משנתו סדורה וברורה, יסודית, בהירה, יונקת מערכי תרבות ומהשקפת עולם ציונית-סוציאליסטית והומנית".
י"ב באדר תש"מ ב – 29.2.1980
דילוג לתוכן