"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל – ועתידו לוטה בערפל". יגאל אלון, נאמר בפגישת הועדה הציבורית לשיחזור ראש פינה בהשתתפות יגאל אלון שר החוץ וסגן ראש הממשלה 12.12.1975.

"רכוש אין לי, הון אין לי, הנכס הגדול שיש לי הם חברי". יגאל אלון

"הזדהותי עם הגליל ועם ביתי בגליל-חבל מולדתי – לא היתה פרי חינוך מכוון לאבי ומורי, היא באה לי כבדרך הטבע. חשתי עצמי כמי שמעודו לא גלה מהארץ, שורשי היו כאן באדמתו הסלעית של הגליל". יגאל אלון

"הודות לבסיסי הרוח זכה עמנו באותה ממשות פשוטה ויומיומית שאדם מכנה אותו בשם בית ואומה בשם עם". יגאל אלון

"אני מאמין בשוויון ערך האדם, ולכן בחרתי מרצוני לחיות בקיבוץ". יגאל אלון -"ערכים ודרכים בחינוך", כלים שלובים, עמ' 363.

"היחס אל הערבי כיחיד ואל הערבי כקולקטיב הוא מן המבחנים ההומניים הראשיים שבו עומדת החברה הישראלית" יגאל אלון

"החינוך הוא מבוא לעולם התרבות הלאומית והאנושית". יגאל אלון

"יש חשיבות עליונה לפיתוח מחשבתו האוטונומית של האדם ולטיפוח כושרו היצירתי וההגותי". יגאל אלון

"מי שמחליף את הכורח הטראגי להתגונן בשמחה להילחם הופך את כל משמעות המערכה שלנו על פיה". יגאל אלון

"לפי עומק מעורבותו של אדם במעשה – עומק משמעותו של המעשה בעיניו". יגאל אלון, כלים שלובים עמ' 216.

"כל אשר הושג בארץ הזאת – בעבודה עצמית ובהקרבה עצמית הושג". יגאל אלון , מתוך, כלים שלובים, עמ' 332.

"ציונות היא גאולתה של אומה עתיקה מגורל טראגי וגאולתה של ארץ מעזובה בת דורות". יגאל אלון
מתוך, כלים שלובים ע"ע 94 – 95

"ההתיישבות שהיתה הכתף של הרחבה עליה נישא מפעל השחרור, מהווה מציאות חיים נושמת מתפתחת ויוצרת, יום יום ושעה שעה". יגאל אלון

"אני מאמין בכח המניע של רוח האדם ובנחישות רצונו" יגאל אלון

"עלינו להיכון למלחמה כאילו היא בלתי נמנענת ולחתור לשלום כאילו הוא בהישג יד". יגאל אלון

"כל המבקש לחנך אדם ככל האפשר… חייב לשאוף לרציונליזאציה מרבית של ההגנה העצמית… לראות בשרות הצבאי את תפקידו הפונקציונלי כהכרח שלא יגונה ולא כאידיאל לעצמו". יגאל אלון

"כל חיינו בארץ הזו הם עדות נחרצה לכך שלא שכחנו דבר, אך למדנו הרבה". יגאל אלון

"אם אני גורס פשרה טיריטוריאלית אין זה משום העדרן של זכויות היסטוריות, אלא למרות זכויות אלה, למען מטרה היסטורית לא פחות חשובה – השלום" יגאל אלון, 1973.

"מפגשנו זה שהפך למסורת ברוכה, מסמל את מציאות חיינו. ההיסטוריה קבעה שיהודים וערבים יחיו זה בצד זה וזה עם זה, עד עולם. תמיד תהיה ישראל גובלת עם מדינות ערביות עצמאיות לאורך כל גבולותיה. תמיד יחיו במדינת ישראל העצמאית יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, כאזרחים שווי זכויות. וכדי שכולנו, אזרחי מדינות האזור – נהנה מחיים של טעם, משגשוג כלכלי, חברתי ותרבותי, עלינו ללמוד לחיות בדו קיום, בשלום, בהבנה הדדית ובשיתוף פעולה יוצר". יגאל אלון, דברים במפגש האביב 1976