מפלס הכנרת – בין הפואטי לפוליטי

במשך 19 אלף שנים הייתה הכנרת מקור מים ומזון טבעי לבני אדם מתרבויות מגוונות, אשר השתמשו במי הכנרת ומרחב הדייג באופן מצומצם ומקומי. בשנת 1933 נחנך "סכר דגניה", בהתחלה כחלק ממערכת תחנה הידרואלקטרית לייצור חשמל ולימים חלק ממפעל המים הארצי.

הקמת הסכר הינה ההתערבות המשפיעה הראשונה של האדם על הכנרת אשר שינתה את גורלה לעד. התערוכה מזמינה את המבקר לחוות את שני פניה של הכנרת – הטבעית והמלאכותית. חלקה הראשון של התצוגה, מזמין את המבקר לחוות את צדה הפואטי, הטבעי של הכנרת. השירה והרגש מולכים. רחש הקנה והגלים מלחשים. בתוך כל זאת, האדם מתחיל לפעול. אל מוסיקת הטבע נוסף צליל חדש, הד דפיקתם של פטישי הבנייה של המוביל הארצי.

בהמשך התערוכה ציר זמן, בו שזורים אירועים מרכזיים, ממערך הכוחות והאינטרסים המעצב את מדיניות המים בישראל ב-100 השנים האחרונות.

מדיניות אשר מתווה את מערכת היחסים המורכבת והעדינה שבין האדם והטבע, בין הכנרת לישראל, בין הפואטי לפוליטי.

דילוג לתוכן